הגן נסגר הרבה? זה פוגע לא רק בשעות העבודה שלכם
זה מתסכל, זה בלתי נסבל, זה לא מתוגמל – כשהגן נסגר פעם אחר פעם בגלל מחסור בכח אדם, יש לזה המון השלכות, אבל יש גם כאלה שלא חושבים עליהן כל כך. האמהות לילדי גן 'דקלים' במבוא חורון מתארות מצב בלתי נסבל של גן שפשוט לא נפתח באופן רציף בגלל מחסור בכח אדם – "מצפה מראש המועצה לעזוב את כל הדיונים שלו ולעסוק בלבנה הראשונה בפירמידה – החינוך", פסיכולוגית ילדים במכבי: העניין בעל השלכות על נפש הילדים; המועצה: "מבינים את המצוקה ופועלים מול משרד החינוך"
"אני לא יודעת מה לעשות כבר, אני לא מבינה, הגיוני שגן נסגר כמה פעמים מתחילת השנה וההורים נאלצים להישאר בבית?", אומרת לי טל, אמא לילד בן 3.5 שנשאר יותר מידי פעמים בבית, בגלל שהסייעת היתה חולה.
הורים לילדים קטנים במדינת ישראל חווים שלל הפתעות ומה שנקרא "בלת"מים", שאף אחד לרגע לא מדמיין למנוע עם חשיבה מראש, או חשיבה מחוץ לקופסא.
אם זאת לא הקורונה, זה פיקוד העורף, אם לא מלחמה, אז פשוט חורף וכולם חולים, אבל כמו כל דבר, בסוף אלה הדברים הקטנים ששוברים את גב הגמל.
במקרה הזה, מדובר בביורוקרטיה שלא מאפשרת העסקה של פחות משתי סייעות בגן או לחלופין סייעת מחליפה שהיא מתחת לגיל 18 – הסעיף הפשוט הזה, משבית כבר יותר מידי פעמים את גן דקלים במבוא חורון ומי שנאלץ להתמודד עם זה הם ההורים.
בעיה קטנה ושמה ריגרסיה
אבל לא מדובר רק בשעות העבודה המבוזבזות, או היחסים עם המעסיק שלא ישובו עוד לקדמותם, מדובר בעוד משהו, קטן, פעוט כמו ילדי גן דקלים ושמו – ריגרסיה.
אמהות בגן דקלים מתארות מצבים של ילדים בגן שחווים ריגרסיה מגמילות שונות לטיטולים ומוצצים, בגלל המצב הבלתי רציף במסגרת שלהם.
ד״ר טל בן דוד סלע, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מכבי שירותי בריאות מחוז ירושלים והשפלה, מחזקת את דבריהן ואומרת לרק בריאות שמדובר בבעיה לא קטנה, גם מבחינת הנפש של הילדים, הזקוקים בגיל הזה ליציבות ורציפות, לדבריה, "אחד הדברים המשמעותיים ביותר עבור ילדים ובמיוחד ילדים בגיל הרך זה רציפות מבחינת הדמויות הקבועות בחייהן וסדר היום שלהם.
הסדר והחוויה שהדברים צפויים, עוזרים לילדים הצעירים לחוות ביטחון ושליטה. כל שינוי וחוסר יציבות משמעותי יכולים להוביל לחוויה רגשית של חוסר ביטחון ואובדן שליטה, שבהחלט יכולים להתחבר לקשיים בביסוס תהליך פרידה מחיתולים ופרידה ממוצץ.
הרגרסיה שאנחנו רואים במצבי חוסר ביטחון ,מבטאת את העובדה שהילד מתקשה לבסס מיומנויות חדשות ובעצם חוזר להתנהגות משלב התפתחותי מוקדם יותר ומוכר מכיוון שההתפתחות מצריכה משאבים מהילדים בגיל הרך ולפעמים בתקופה של חוסר ביטחון וחוסר וודאות הילד משקיע את המשאבים בהבנה והתמודדות עם מה שקורה סביבו ולא נשארים משאבים להתמודד עם פיתוח מיומנות חדשה".
מצוקת האמהות במבוא חורון: "הילדה חזרה לטיטולים וגם לא החליפו לה, אז נוצרו כוויות"
מספר אמהות לילדי גן דקלים ביישוב מבוא חורון פנו אלינו בשביל להביע את המצוקה שלהן ואולי לנסות לשנות את המצב.
טל מן, מורה בבית ספר יסודי במקצועה ואמא לילד בן 3.5 בגן מתארת את המצב:
"הגן התחיל לפעול כשורה מתחילת השנה. סייעת יצאה לחופשת לידה ולאחר כחודשיים וחצי הסייעת המחליפה לא הגיעה. כבר חודש אנחנו בסרט של לפחות פעם בשבוע שהגננת כותבת שנסייע במציאת איש צוות למחרת. בהתחלה היתה חולה ובהמשך, כך הוצגו לנו הדברים. אחר כך הגן גם נסגר בגלל גננת חולה, למעשה הגן שלנו נסגר ארבע פעמים מהסיבות האלה והיו גם גנים אחרים שנסגרו".
איך אתם מתמודדים עם זה כהורים? זה יוצא לא מעט ימי עבודה, לא?
"לעיתים לוקחים איתנו לעבודה, סופגים ביקורת מהבוסים, לעיתים נעדרים ולפעמים, אח או אחות גדולים נשארים בבית ומפסידים יום לימודים"
ובטח יש עוד ילדים בבית, איך האחים מגיבים?
"בוודאי יש עוד ילדים בבית. חלקם כועסים, בעיקר הגדולים, שצריכים להיות בבית או להשתחרר מוקדם כדי שאנחנו נוכל ללכת לעבודה"
איך הילד עצמו מגיב? מה מצבו הרגשי?
"מצב רגשי מורכב, יש קושי משמעותי בגמילה. קושי במעברים, הוא משועמם רוב הזמן ושואל למה אין לי גן?"
גם קרן, אמא של יובל (בת רבע ל-4) מגן דקלים מתארת מצב בלתי נסבל
"יש גננת אם, וגננת רוטציה. ויש 2 סייעות, זה התקן. וגם לסייעות יש יום חופשי, ואז מגיעה סייעת מחליפה.
כחודש אחרי תחילת השנה יצאה סייעת לחופשת לידה, ולקח כמה ימים עד שנמצאה סייעת קבועה שמחליפה.
אך כשיש צוות של 4-5 נשות צוות, קורה שכל פעם אחת אחרת נעדרת מכל מיני סיבות, מחלה, אירוע משפחתי וכו', ואז צריך למצוא אשת צוות שתחליף. והדבר הזה קורה לא פעם ב… אלא בערך פעם בשבוע- שבוע וחצי.
אז לפחות פעם בשבוע יש אשת צוות אחרת בגן. שהיא לא מהקבועות.
היתה תקופה של 3 שבועות שאחת הסייעות לא חשה בטוב ולא תמיד נמצאה מחליפה קבועה. מה שגורם לילדים בלאגן בסדר יום.
ובהחלט מערער את יציבות הגן, ואת הרגשת הביטחון הרגשי של הילדים".
קרן מוסיפה: "חשוב לי להדגיש, שהצוות מדהים, מסור, גם הגננות וגם הסייעות, אבל אם אחת מהן לא נמצאת זה לא הגיוני שהגן נסגר, גם אני מנהלת צוות בעבודה שלי, ואם אחת העובדות לא נמצאת, אני לא סוגרת את העסק".
איך אתם מתמודדים?
"לקחתי את הבת איתי לעבודה, פעמים אחרות בן זוגי נשאר איתה בבית, ואף לקח אותה איתו לעבודה לפגישה.
חלק מהזמן הוא עובד מהבית בפיתוח, ואי אפשר להתרכז בעבודה כשיש ילדה בת 3.5 שצריכה תשומת לב, עזרה בתעסוקה וכו'. כך שההספק שלו בהחלט נפגע".
איך זה משפיע על יובל הקטנה?
"הבית זה המקום הבטוח, אבל השגרה של הילדה זה להיות בגן בבוקר. אני בהחלט רואה שלקח לה כמה ימים להתאפס אחרי שלא היה גן. סדר היום התבלבל, היא ישנה בצהריים, ואז הלכה לישון מאוחר בלילה והתקשתה לקום למחרת לגן. אין מה לומר, זה משבש את סדר היום.
בסך הכל יובל מקסימה וזורמת, אבל בהחלט אני רואה שהיה לה קושי בגמילה, כי הצוות לא היה יציב בגן.
וכשהיו מחליפות, הן לא ידעו להיות מספיק עירניות להציע לה לללכת לשירותים, או להחליף לה טיטול,
והיה יום שהיתה רק סייעת אחת, שלא הספיקה להחליף לה, והיא חזרה הביתה עם טיטול מלא, וכמעט כוויות באזור.
התחלתי גמילה בתחילת שנה, אך כשלא היתה יציבות של הצוות, הפסקתי וחיכיתי שהצוות יתייצב בגן, והגמילה תהיה חלקה יותר. ואכן כך היה".
קרן אפילו הציעה פתרון לבעיה למועצה:
"שיחזיקו בכל יישוב מישהי בכוננות למילוי מקום ושישולם לה סכום מינימלי – גם כשהיא לא מוזעקת לעבוד, אלא רק על הזמינות. בכללי, השכר מאוד לא הוגן לסייעות, וייתכן שקשה מאוד למצוא מחליפות.
שוב, אני רוצה להדיגש שאין לי שום תלונה על הצוות עצמו אלא על המערכת, כלומר מחלקת החינוך של מועצת מטה בנימין, שלא משקיעה מספיק בתגמול לסייעות, או תשלום הוגן, שיהיה שווה למחליפות לבוא ולהתמיד בהחלפה. ולפחות הילדים יכירו את אותה סייעת, במקרה של היעדרות של הצוות הקבוע".
עליזה, אמא לילד נוסף בגן, בן 3.5, אומרת:
"מדובר בילד השביעי שלי, אני מכירה גנים ויש לי ניסיון במסגרות, מדובר בשילוב של חוק חדש שקבע שצריך שתי סייעות וגם השכר הנמוך, שלא מאפשר למצוא מחליפה. לפחות 3 פעמים, מישהי היתה חולה ו -32 יחד עם אחד ההורים, נשארו בבית. איך אמרה לי אחת האמהות? אני כבר לא יכולה להראות את הפרצוף שלי בעבודה".
עוד אומרת עליזה ש"היו כמה פעמים שקיבלנו בערב הודעה – לא מוצאים מחליפה למחר, תערכו. מה זה הדבר הזה? מועצה שמכבדת את עצמה, ראש מועצה שמבין מה זה חינוך לגיל הרך, זה דמויות קבועות, זה דמויות חינוכחיות בחיי הילד, ככה בכזאת קלות המחלקה לחינוך מוציאה כזאת הודעה? דיברתי עם לשכת ראש המועצה ואמרתי להם – לא קיבלתי שום מידע על מה שנעשה בנושא הזה, כלומר מה עושים כדי לטפל בזה ואני מבינה שזה לא רק במבוא חורון, במבוא חורון זאת בעיה קצת יותר גדולה.
היה ערב אחד ששלושה גנים קיבלו הודעה שאין למחר פתרון והגן ייסגר, פשוט הזיה. מבחינתי, ראש המועצה יכול לעצור את כל הדיונים שלו, על כל הכבישים ומה שזה לא יהיה ולעסוק קודם כל בלבנה הראשונה של הפירמידה, שזה חינוך. חינוך לגיל הרך, וודאי גם מעונות, בתי ספר והכל, אבל פה משהו לא עובד, יש איזשהו באג, אני לא מבינה, אם מנהלת בית ספר לא מרגישה טוב, בית הספר נסגר? 600 תלמידים לא מגיעים? כי פה, אם סייעת לא מרגישה טוב ואין לה מחליפה, אז הגן נסגר. 32 ילדים לא מגיעים לגן".
איך הילד שלך מגיב למצב הזה?
"אני יכולה להגיד שנגיד, אתמול, הבן שלי ממש אמר – אני לא רוצה ללכת לגן, והאמת, אני יכולה להבין אותו, הוא לא יודע את מי הוא יפגוש. יש המון תחלופה. הילד שלי ברוך השם באמת ילד עם חוסן, אבל אני לא רוצה לחשוב מה עובר על הילדים שהם יותר רגישים, שזקוקים לדמות מוכרת, אלה בסך הכל ילדים רכים, בני 3-4, זה לא כמו ילד בן 8-9, אז יש לו מורה מחליפה, יתרגל לזאת, יתרגל לזאת, גם זה לא נעים. אבל פה זה יותר משמעותי"
דיברתן עם המועצה?
"כשדיברנו עם המועצה, לא ממש קיבלנו מענה, המזכירה היתה מאוד אדיבה, אבל לא קיבלנו שום מכתב להורים שום טיפול. הם אומרים שזה משרד החינוך. משרד החינוך בעצם רוצה לשמור על הגננות והסייעות שלו, שהן יוכלו לעבוד כמו שצריך, אז הוא מוסיף עוד סייעת, אז אני אומרת אין בעיה, תצמצמו את הגנים לכמות קטנה יותר של ילדים, אתם תראו שלא תצטרכו כל כך הרבה חינוך מיוחד, כל כך הרבה שעות שילוב ותמיכות והתאמות ושעות פרטניות וכו. תנו לגננת לעבוד עם מספר נורמלי של ילדים, כך שהיא תהיה מסוגלת לעבוד כמו שצריך, הגענו למצב שפעמיים בשבוע סגרו לנו גן, אין, אין לי מילים, זה כל כך לא מכבד את הילדים. אני מכירה עוד גן שההורים שם חווים מצב יותר גרוע – 6 ימים אין גן שם. אני עובדת בטיפול רגשי, אני נאלצת לקחת ימי מחלה כי אי אפשר להכניס את הילד לחדר הטיפולים".
עליזה מוסיפה טיפ מקצועי מעבודתה כמטפלת רגשית ואומרת "אני מכירה את הנושא מהמקצוע שלי כמטפלת, מגיל 6 משהו מתייצב בילד מבחינה רגשית, לפני כן, הילד ממש זקוק להשקעה מאוד גדולה ואנחנו חלם בדבר הזה, כי אנחנו משקיעים הפוך, עיקר ההשקעה הולך דווקא לגילאים שכבר יציבים רגשית והטיפול בגיל הרך פשוט מוזנח, ההשקעה צריכה להיות הפוכה, קודם כל בגיל הרך, לעשות הכל שיהיו להם תנאים ויציבות".
תגובת המועצה האזורית בנימין:
מצוקת כוח האדם בגנים בכל הארץ הולכת ומחריפה ומורגשת גם ביישובי בנימין.
בבנימין, כמו ברשויות אזוריות (ובמבוא חורון בפרט), הקושי גדול אף יותר בשל הפיזור הגדול בין היישובים ותחבורה ציבורית מוגבלת. למשרד החינוך ולהסתדרות המורים נהלים נוקשים שמקשים למצוא תחלופה ולקיים פתרונות. כך למשל, נאסר על המועצה להעסיק בגן עובדת מתחת לגיל 18 גם בימי שישי ונאסר לפתוח גן ללא תומכת חינוך שניה בימים א'-ה'. כך גם אין סבסוד לתומכת חינוך שניה בימי שישי.
המועצה מבינה את מצוקת ההורים והילדים ועל כן אגף החינוך עושה לילות כימים כדי למצוא מילוי מקום ולהדביק את החוסרים הארציים של תומכות החינוך, ואף פועל למלא את מקומן של גננות נעדרות על אף שהן תחת אחריות משרד החינוך והוא האחראי הבלעדי למלא את מקומן.
אנו ממשיכים לעשות מאמצים ולבוא בדברים מול משרד החינוך והממשלה על מנת להביא לפתרון המשבר.